שאיפה למצוינות
בחזון שלנו החברה הישראלית היא חברה ששואפת, מעודדת, ומקדמת למצוינות.
מדינת ישראל לא התברכה באוכלוסיה גדולה או בשטח נרחב וגם לא בהיקפים חריגים של משאבי טבע, כך שלמען האמת המשאב העיקרי שלנו הוא ההון האנושי היצירתי, היוזם, השואף למצוינות. כך היה בשבעים ושבע שנות קיומה של מדינת ישראל וכך צריך להיות גם בעתיד.
משהו מהשאיפה הזו, מהרצון להיות תמיד הכי טובים שניתן, הולכת ודועכת. אנחנו עדיין רואים איים של מצוינות במקומות מסוימים כמו חלקים מעולם האקדמיה, עולם ההייטק, הרפואה ועוד, אבל המצב רחוק מלהיות ערך יסודי בתפישה החברתית של ישראל בשנת 2025.
כדי להגשים את חזוננו, השאיפה למצוינות צריכה לבוא לידי ביטוי בכל חלקי החברה - לא רק בהייטק או בעסקים, לא רק באקדמיה או בביטחון, אלא בכל תחום - בתרבות, בחברה, במדע, בחינוך, במוסר, במערכת המשפט, במערכת אכיפת החוק - בכל. זה מה שהוביל אותנו להישגים עד כה וזה מה שיסייע לנו לכבוש פסגות חדשות בעתיד.
נהוג לשייך את השאיפה למצוינות לאלמנטים כלכליים או תועלתניים, אבל זו טעות.
אריסטו כתב:
| ״המצוינות היא לא מעשה חד פעמי - היא הרגל״
והוא צדק. ככל שנסגל כחברה את השאיפה למצוינות בכל תחומי החיים, את הרצון להוציא מכל ילד וילדה בארץ את המצוין שבהם, לא משנה איפה הוא נולד או גר. ככל שנדרוש מצוינות גם מהמורים שלנו ומעובדי השירות הציבורי, מהתלמידים ומנבחרי הציבור - כך נצעד מהר יותר אל עבר החזון שלנו לחברה טובה יותר.
