בחזון שלנו החברה הישראלית הינה חברה שמקבלת ומכבדת את האחר ולא נרתעת משוני.

חברה שמכבדת ומברכת את השוני ומביאה לידי ביטוי את הפסיפס האנושי המרכיב אותה ועל ידי כך יוצרת מרחב משותף בו כל זהות באה לידי ביטוי. קבלת האחר היא תהליך והוא מתחיל בהכרת האחר.

החברה הישראלית בשנת 2025 בנויה באופן שבו אזרחים כמעט כלל לא מכירים את מי שאינם חלק מקבוצת הייחוס שלהם.

חרדים לא מכירים חילונים.

ערבים לא מכירים יהודים.

עולים לא נחשפים מספיק לצברים.

תושבי פריפריה לתושבי מרכז וכך הלאה.

שאלו את עצמכם - עד כמה אתם באמת מכירים את המגזרים שאינכם חלק מהם? התשובה של רוב הישראלים תהיה - לא מכירים בכלל למעט היכרות אנקדוטלית לאורך החיים וקבלת מידע ספורדי בתקשורת וברשתות החברתיות.

חוסר ההיכרות הזה הוא לא מקרי, הוא מכוון והוא נועד להפריד ולמשול או יותר נכון להפריד, להפחיד ולמשול.

חוסר היכרות הוא קרקע פוריה להפחדה, ליצירת דעות קדומות, סטיגמות ודה-לגיטימציה וכל אלו עושות פעולה הפוכה לגמרי לקבלה.

אם אתה לא מכיר דרוזי או ערבי - קל הרבה יותר להשניא אותו עליך ולגרום לך לפחד ממנו.

אם אתה לא מכיר או מבין איך חיה משפחה חרדית, ממה נובעים המנהגים שלה ומה העמדות שלה והאם הן קשורות או דומות לעמדות של ההנהגה שלהם או לא - קל הרבה יותר לתייג את כולם כטפילים או אוכלי חינם.

קבלת האחר מתוך הכרת האחר ממוטטת את חומת הזרות ומאפשרת קשירת יצירת שותפויות ובריתות  על בסיס ערכים ואינטרסים משותפים, ובונה קשרים חזקים בין חלקי החברה השונים - דבר שמגביר הן את החמלה והן את השוויון.